top of page
  • תמונת הסופר/תשי דוד

גוגל עדכנה את כללי ה- SEO: כיצד תשפרו את דירוג האתר שלכם בשנת 2024 למרות השינויים?

מהם החוקים החדשים וכיצד תוכלו להבטיח שהאתר שלכם ימשיך להופיע בחלק העליון של תוצאות החיפוש? קבלו את המדריך המלא:


השפעת מדדי CWV על חווית המשתמש וביצועי האתר

לעיתים, חוויית המשתמש באתרי אינטרנט יכולה להיות מתסכלת, במיוחד כאשר האתר נטען לאט או אינו מגיב. בעקבות זאת, ב-2020 גוגל הכניסה את מדדי ה-Core Web Vitals) CWV), שהם 3 מדדים אובייקטיביים הנמדדים אצל משתמשים. הטמעת מדדי ה-CWV של גוגל לפני ארבע שנים הציגה לראשונה שיטת "מקל וגזר" לשיפור הביצועים של עמודי אינטרנט. כל מדד ב-CWV מוערך לפי האחוזון ה-75 של כלל המשתמשים, ומסווג לאחת משלוש הקטגוריות: "טוב" (עובר), "טעון שיפור" או "גרוע". נתוני ה-Chrome מופקים מה-28 ימים האחרונים, וכל נכשל במדד מזיק לדירוג ה-SEO של ה-URL המדובר.


עדכון גוגל למדדי SEO: החלפת FID והשפעתו על תגובתיות האתר

לאחרונה, גוגל ערכה שינוי משמעותי בכללי ה-SEO, כאשר החליפה את מטריקת האינטראקטיביות, הידועה בשם FID - First Input Delay. מה המניעים לשינוי זה, מה משמעותו וכיצד תוכלו לשפר את הציון שלכם על פי המטריקה החדשה?


3 המדדים שגוגל הגדירה בודקים יציבות ויזואלית של העמוד, זמן טעינת העמוד ואת האינטראקטיביות שלו. אנו נתמקד במדד האינטראקטיביות, הידוע בשם FID, שמודד כמה זמן לוקח לדפדפן להגיב לפעולה של המשתמש, כגון קליק בעכבר או הקשה במקלדת. עד כה, דפדפן כרום מדד רק את האינטראקציה הראשונה של המשתמש עם האתר, דורש שהתגובה תתרחש תוך פחות מ-100 מילישניות.


באירוע Google I/O 2022, חשפה גוגל שיותר מ-90% מה-URLs בעולם מקבלים ציון 'עובר' במדד FID, מה שמצביע על כך שרוב האתרים עומדים בקריטריונים. אך, האם זה אומר שהכל בסדר? כמובן שלא. אנו עדיין נתקלים בתפריטים שנפתחים לאט ובכפתורים שלא מגיבים כראוי. זו הסיבה שגוגל החליטה לפתח מדד חדש.




הכללים החדשים של מדד INP

גוגל השיקה את מדד INP - Interaction to Next Paint, שהופך להיות המדד הרשמי למדידת אינטראקטיביות במסגרת ה-CWV. מעכשיו, FID יורד מהמפה. 


השינויים המרכזיים ש-INP מביא עימו:

  1. המדד INP ימדוד את כל הפעולות שמבצע המשתמש באתר, לא רק את הפעולה הראשונה.

  2. המדד לא יחשב רק את זמן התגובה עד לטיפול בפעולה, אלא גם את הזמן עד להצגת השינויים על המסך, לאחר ביצוע הפעולה.

  3. באתרים עם פעילות משתמש גבוהה, המדד יתעלם מהפעולה שלקחה הכי הרבה זמן להשלים, כדי לסנן מקרים חריגים.

  4. ציון עובר במדד INP נקבע עד 200 מילישניות, וציון "טעון שיפור" מתחיל מ-201 ועד 500 מילישניות. חישוב הציון נעשה על פי האחוזון ה-75 של כל URL, כדי לספק תמונה רחבה ומדויקת יותר של חוויית המשתמש באתר.



כיצד לשפר את ציון ה-INP שלכם?

INP, המדד החדש של גוגל, נועד למדוד את הזמן שלוקח לדפדפן לעבד ולהציג פעולות משתמש על המסך. ככל שה-JavaScript רץ על ה-thread הראשי, המערכת מתמקדת רק במשימה אחת בכל פעם. זה אומר שעבודה מרובת משימות בלתי הפסק מחייבת ניהול נכון של הקוד כדי לשחרר את ה-thread

לפעולות חדשות.


הנה מספר דרכים מומלצות לשפר את ציון ה-INP שלכם:

1. בדיקה ואיתור בעיות: השתמשו ב-Search Console לזיהוי עמודים עם בעיות INP. ממשק זה מציג גרפים של שינויים בציונים ומאפשר גישה לנתונים ספציפיים לכל עמוד.


2. שימוש ב-Service Worker: התקנת Service Worker יכולה להפחית את העומס על ה-main thread על ידי טיפול בפעולות רקע ופעולות אסינכרוניות, מה שמשחרר משאבים ומאפשר תגובה מהירה יותר לפעולות המשתמש.


3. ייעול ה-JavaScript: קצרו קטעי קוד ארוכים והשתמשו בטכניקות כמו Web Workers או קוד אסינכרוני כדי למנוע חסימות. כמו כן, מחקו קוד שאינו נחוץ הקטינו את גודל הקבצים ככל הניתן.


4. מיטוב תגובות לפעולות משתמש: תכננו את המערכת כך שתהיה רגישה ומהירה כאשר משתמשים מבצעים פעולות נפוצות כמו לחיצות, על ידי שימוש בחיוויים חזותיים מיידיים ועיבוד רקע של הפעולות הכבדות יותר.


5. לשיפור נוסף, רצוי לעקוב אחר הציונים ב-Page Speed Insights, שם תוכלו לקבל מידע מפורט על כל עמוד ולהשוות בין בדיקות מעבדה לבדיקות בשטח. 


השימוש בכלים אלה יאפשר לכם לזהות ולתקן בעיות קריטיות שיכולות לשפר משמעותית את חווית המשתמש באתר שלכם.


נקודות מרכזיות לשיפור אינטראקטיביות וחווית משתמש

1. חשיבות ה-Core Web Vitals: עמידה בקריטריונים של מטריקות ה-Core Web Vitals חיונית לשמירה על חוויית משתמש אופטימלית ולמניעת פגיעה בדירוג ה-SEO של האתר שלכם. מטריקות אלו עוזרות לשפר את נגישות ותגובתיות האתר.


2. השימוש ב-LoAF API: כלי זה מספק אפשרות לזהות איזה סקריפט גורם להארכת זמן טעינה בעת פעולות משתמש ולאיזה דומיין הוא שייך. זה מאפשר לבעלי האתרים לזהות בבירור מקורות בעייתיים ולטפל בהם יעילות.


3. יישום פרקטיקות של Yielding: על ידי פיצול קוד למשימות קטנות יותר שלא תופסות את מנוע הדפדפן לתקופות ארוכות, ניתן לשפר את האינטראקטיביות של האתר. כך מובטחת תגובה חלקה ומהירה יותר לפעולות המשתמש.


4. ניתוח ואיתור פעולות משתמש בזמן אמת: ה-LoAF API גם מאפשר לבדוק מתי בדיוק התבצעו פעולות משתמש ולנתח אילו סקריפטים השפיעו על הזמן הדרוש להם להסתיים. זה מאפשר לאתר לזהות במדויק את הגורמים המעכבים ולטפל בהם באופן ממוקד יותר.


התמקדות בנקודות אלו יכולה להוביל לשיפור משמעותי בביצועים ובחוויית המשתמש באתר שלכם, תוך שמירה על דירוג גבוה במנועי חיפוש.

Comments


bottom of page